שפרה הלמר,(61) משער הגולן , הגיעה למרכז הרפואי ע"ש ברוך פדה פוריה ביום ראשון 26.5.13 , "זה היה בערב, לא הרגשתי שמשהו הולך לבוא לי. פתאום החלו סחרחורות אימים והקאות. ביקשתי לקרוא לאחות בקבוץ והיא הזעיקה אמבולנס וכך הגעתי לבית חולים" שפרה עברה שורה של בדיקות במלר"ד , מאחר ובדיקת הא.ק.ג לא היתה תקינה , הועברה למחלקה הקרדיולוגית.
פרופ' יהונתן חסין, מנהל המחלקה מסביר "הגיעה אשה שהתלוננה על בחילות והקאות, עשינו בדיקות והתברר שהיא סובלת מפגיעה במוחון (המח הקטן) כתוצאה מהפרעה באספקת הדם למוחון. התברר שהעורק התת בריחי השמאלי אשר מעביר דם למוחון וליד היה סתום לגמרי! איתרנו קטע של 4 ס"מ שזה קטע מאד גדול שהיה חסום. כתוצאה מהסתימה הדם יצא מהעורק הורטיבולארי הימני הגיע לעורק הבזילארי וחזר ליד דרך העורק הוורטבלי השמאלי, זו תסמונת הגניבה- היד לוקחת את הדם על חשבון המח . זו תסמונת נדירה ! "
פרופ' חסין נעזר בצנתור כדי לפתוח את החסימה, "הטיפול שעשיתי היה מורכב ונדיר, נכנסנו דרך העורקים ביד וברגל, באמצעות צנתור ובפעולה מורכבת ואיטית מצאנו את הדרך לאבי העורקים הגדול. הכנסנו תיל מוליך ברגל כדי לקבל עגינה חזקה, ולאט לאט לפתוח עורק חזק, מסוייד וקשיח. בהתחלה פתחנו 1.5 מ"מ, אח"כ 3 מ"מ , אח"כ 5 מ"מ ובסוף 7 מ"מ ועם סטנט ארוך מאבי העורקים ועד העורק הורטיבולרי . ואז פתחנו וראינו שהדם זורם כמו שצריך אל המח ולא להיפך מהמח אל היד."
פרופ' חסין מדגיש כי מדובר במקרה ייחודי, "יוצא לי לטפל במקרים של פתיחת העורק התת בריחי פעם עד פעמיים בשנה, אבל אף פעם עוד לא עשיתי מקרה כזה שהוא סתום לגמרי. ואני פותח עורקים מחוץ ללב כבר 20 שנה. אלמלא הצנתור היו צריכים ניתוח כירורגי מאד מורכב כי אי אפשר להגיע לעורק הזה ישירות בניתוח (בניתוחמחברים את עורק התרדמה השמאלי לעורק התת בריחי אלא שזו פעולה שלא תמיד מביאה לפתרון יעיל של הבעיה). "
ביום חמישי, יום לאחר הצנתור, שפרה חשה בטוב, ושוחררה לביתה.