במסגרת סדרת הרצאות מופת לצוות המרכז הרפואי פדה-פוריה הגיע פרופ' נועם סובל ,
מנהל המחלקה לנוירו-ביולוגיה במכון ויצמן למדע, זוכה פרס וולף, להרצות לעובדים על חוש הריח, תקשורת והעברת מסרים כימיים.
פרופ' ארנון בלום, הממונה על המחקר והאקדמיה במרכז הרפואי , אשר יזם את סדרת ההרצאות הייחודית, ציין כי פרופ' סובל הוא אחד המדענים המובילים בעולם בתחום הנוירוביולוגיה.
בהרצאה "דם, יזע, ודמעות", תאר פרופ' סובל מחקרים שבהם הוא עוסק מתוך ניסיון להבין כיצד המערכת של חוש הריח משפיעה על ההתנהגות שלנו בבריאות ובחולי. "מתברר שהתקשורת בין בני האדם מושפעת כמו אצל בעלי החיים, על העברת מסרים כימיים. התקשורת החברתית ע"י מסרים כימיים אחראית לוויסות תהליכים הורמונליים מחזוריים ולהעברת תחושת פחד... כשחשפנו אנשים לזיעה שנאספה מאנשים שהיו במצב של פחד, זה השפיע עליהם, קוגניטיבית ופיזיולוגית".
פרופ' סובל חקר רבות את הדמעות שלנו והגיע לממצאים מרתקים, "דמעות הן חומר מאד מרוכז ומאוד מעניין. דמעות הן גם תוצר של רגעים אמוציונליים, שבהם זה קריטי לתקשר. אין הסבר פונקציונלי לתופעת הדמעות, לא ברור מה זה משרת, אמרנו — אולי יש בזה סיגנל כימי? גילינו שכשגברים נחשפים לדמעות של נשים, זה מוריד את הטסטוסטרון בשלושים אחוז. זה דרמטי מאד, המשמעות היא שאנחנו מאותתים באמצעות הדמעות על פגיעות. ולמעשה באופן בלתי מודע, מנסים להפחית את הדחף לתקוף אותנו...הסיגנל הכימי הזה הוא סימן — סטופ אגרסיה. ..אני חושב שגם תינוקות מנסים לעצור את האגרסיביות נגדם בסיגנל הכימי הזה, כי לדבר הם כמובן לא יכולים. בכל מקרה, הנקודה המשמעותית כאן היא שמועבר סיגנל כימי בדמעות. זה מחזק את הטיעון שלנו, שאנחנו, בני האדם, מצויים באינטראקציה כימית כל הזמן, רק שבניגוד לכלבים וחתולים אנחנו לא ניגשים ומרחרחים זה את זה. מקובל להסניף את בן הזוג או בת הזוג, וברור שמסניפים תינוקות, אז למעשה המקום היחיד שבו זה לא מקובל זה בין זרים. אנחנו מצאנו שגם בין זרים זה קורה, והרבה, גם אם לא בצורה מודעת".