לרגל יום האוסטאופורוזיס העולמי, ארגנה אורה זילברמן, הממונה על שוויון מגדרי במרכז הרפואי, מפגש לעובדות ועובדי המרכז הרפואי אשר התמקד ב"מחלה השקטה".
אורה ציינה כי המחלה הפכה בשנים האחרונות למגיפה בשל הארכת תוחלת החיים.
על פי נתונים שפרסמה העמותה הישראלית לאוסטאופורוזיס , כ-200 אלף איש בישראל , רובן נשים, סובלים מאוסטאופורוזיס. אחת מכל שלוש נשים מעל גיל 50 ואחד מכל שמונה גברים מעל גיל 60 סובלים משברים כתוצאה ממחלת האוסטאופורוזיס.
בהרצאה הפותחת ציינה הגניקולוגית, ד"ר נסיה לנג, כי מחלת האוסטאופורוזיס, המכונה "המחלה השקטה", אינה מלווה בסימפטומים חיצוניים ולמעשה אינה כואבת עד להתרחשות השבר הראשון בעצם. המחלה באה לידי ביטוי באיבוד מסת העצם הנגרמת כתוצאה מפגיעה בשלד החלבוני הבונה את העצם וירידה במינרלים בתוכה. הדלדול במסת העצם גורם לפריכות ולעיוותים בעצם, לכאבים ואף לשברים. הבעיה היא שנשים רבות ואף גברים אינם מאובחנים בזמן . בשנים האחרונות עולה המודעות למחלה ועולה שיעור הפניות של נשים לרופא, ביוזמתן.
ד"ר לנג פרטה את הטיפולים החדשים באוסטיאופורוזיס, המוכיחים יעילות בהפחתת הסיכון לשברי העצם האופייניים למחלה. וציינה כי ניתן למנוע את השברים ולצמצם את הפגיעה באיכות החיים. על מנת לאבחן סיכון לשברים וכן את מחלת האוסטיאופורוזיס יש לבצע בדיקות רנטגן ומדד של צפיפות העצם (מיפוי עצמות). "ככל שגיל המנופאוזה והפסקת הווסת מוקדם יותר כך הסיכון לפתח אוסטאופורוזיס גבוה יותר, אם נטפל, בהחלט ניתן לעצור את בריחת הסידן". ד"ר לנג הדגישה והמליצה על מינון של 800 יח' ליום של ויטמין D, כדי למנוע את בריחת הסידן מהגוף . רוב גורמי הסיכון לאוסטאופורוזיס ניתנים לטיפול ולמניעה. מחסור בצריכת הסידן, נייחות וחוסר פעילות גופנית מספקת, עישון וצריכת אלכוהול, וכן משקל גוף נמוך הם הגורמים העיקריים לאוסטאופורוזיס הניתנים למניעה ולשינוי.
ההמלצה לנשים מעל גיל 45 , היא ליטול כדורי סידן בהיוועצות עם רופא, להגביר את צריכת מוצרי החלב ומוצרים אחרים עתירי סידן, לשמור על משקל גוף תקין, להפחית את צריכת השומנים במזון ולהגביר את הפעילות הגופנית.
בהרצאה השנייה, הסבירה עופר רוקמן רומנו, מנהלת יחידת הפיזיותרפיה את הקשר בין אוסטאופורוזיס לפעילות גופנית, והדגישה, "הטיפול העיקרי הוא טיפול מונע ומתחיל כבר בגיל ההתבגרות, פעילות גופנית בגיל המבוגר בונה עצם באחוזים בודדים בלבד ובעיקר מונעת את הדרדרות התהליך. בניית העצם נעשית בגיל העשרה וככל שנגיע עם עצם איכותית יותר לגיל המבוגר, התהליך יהיה פחות דרסטי. חשוב לזכור שהפעילות הגופנית מעכבת את הירידה הטבעית בצפיפות העצם בחלוף השנים ".